הרבעון השני נפתח בעוצמה - האם אנחנו בדרך לגל נוסף של ירידות?
התנועה הכוללת (למעלה, ולמטה) של מדד ה-S&P500 מתחילת השנה עומדת על יותר מ-70%. קצב ההדבקות נחלש באירופה , באסיה מוקדים של התפרצות מחודשת וסין שומרת על שליטה. הסכם על קיצוץ היסטורי בתפוקת הנפט שלא ממש תרם (נכון לעכשיו) להתאוששות הענף. השוק השלים תיקון של יותר מ-50% מהנפילה שרשם בחודש מרץ. מדד ה-S&P 500 ברידות של כ-14% מתחילת השנה, מדד הנאסדק, הטכנולוגי יותר, בירידות של כ-6% 'בלבד' מתחילת השנה. הפדרל ריזרב ממשיך לספק הצהרות מובהקות בנוגע לכוונתו לתמוך בכלכלה ובשווקים. קריסת מחירים בשוק ההון מתלווה בניצול הזדמנויות אשר משתקפת בפעילות חריגה של אנשי פנים במניותיהם. הרבעון הראשון של 2020 היה אחד הרבעונים האלימים ביותר אי פעם בהיסטוריה של שוק המניות. מהשיא שסימן השוק מוקדם יותר השנה, נרשמה ירידה של 35% עד נקודת השפל האחרונה מחודש מרץ. ממנה, מדד ה-S&P500 זינק מעל ל-25%. תנועה מצטברת של כ-70% מתחילת השנה. ועד ה-9/4/20 הציג את השבוע הטוב ביותר מאז 1974 :
תמונת מצב - COVID19
קצב ההדבקות נחלש ברחבי אירופה באופן סדיר כבר מספר שבועות. בארה"ב כמות הבדיקות גדלה מדי יום. מספר הנדבקים במחלה בארה"ב חצה את רף חצי המיליון בשבוע האחרון. למרות זאת, עושה רושם כי בימים האחרונים קצב ההדבקות לא ממשיך את מגמת הזינוק, אך גם לא מראה סימני האטה. מוקדם לדעת עוד עד לאן קצב ההדבקות ירחיק לכת אבל בהחלט ניתן להניח שנמשיך לראות כמות נדבקים גבוה יותר מיום ליום בארה"ב גם במהלך השבועות הקרובים כאשר חלק מהמדינות בארה"ב עדיין מציגות עלייה בקצב ההדבקה.
ביפן שם היה נראה כי המצב ממוגר, נראית עלייה משמעותית ומחודשת בכמות החולים החדשים המאובחנים מדי יום, כך גם בסינגפור, ונשאלת השאלה האם מדובר בהאצה מחודשת (ריבאונד) של המחלה.
לאסטרטגיות היציאה של מדינות ברחבי העולם תהיה השפעה רבה על השווקים, על הכלכלות ועל האפשרות להתפרצות מחודשת
קיצוץ היסטורי בתפוקת הנפט
אם מחיר הנפט ישאר כפי שהוא, מספר בלתי מבוטל של חברות נפט אמריקאיות צפויות להגיע לחדלות פירעון. מקסיקו עשתה קצת שרירים והשיגה מה שרצתה ובסוף השבוע האחרון יצרניות הנפט הגיעו להסכם על קיצוץ היסטורי בתפוקה של -9.7 מיליון חביות ביום, 10% מההיצע העולמי.
הנתונים הכלכליים עדיין לא משקפים את המצב האמיתי
לא מעט הפתעות חיוביות נרשמו ביומן הכלכלי מתחילת חודש אפריל (אשר כמובן מתייחסות לפעילות הכלכלית של הרבעון הראשון וחודש מרץ) , אך הן השאירו טעם מר מאוד בגרון כאשר נתוני האבטלה ומחפשי העבודה ממשיכים לזנק בשבועות האחרונים. משרד התעסוקה של ארה"ב טוען כי 6.6 מיליון אמריקאים ביקשו דמי אבטלה במהלך השבוע האחרון, נתון אשר מעלה את הכמות הטוטלית בשלושת השבועות האחרונים ל-16 מיליון איש, כ-10% מכוח העבודה בארה"ב.
למרות זאת, מדד ה- ISM במגזר הייצור מבטא האטה מתונה מהצפי. כמובן שהגרוע כנראה עוד לפנינו, אך גם במגזר השירותים, הלא יצרני, התמונה הייתה פחות עגומה מהצפי, והמדד המשיך להציג נתונים אשר משקפים התרחבות בחודש מרץ. אמנם בקצב נמוך מאשר בפברואר, אך נתון הרבה יותר חיובי מאשר ההאטה האגרסיבית שחזו כלכלנים למיניהם. כך או כך, בשורה התחתונה, מדובר בנתון הגרוע ביותר שידע המדד מאז שנת 2016 והיד עוד נטויה.
הסיכון האמיתי בטווח הארוך הוא דיפלציה. מדד המחירים לצרכן בארה"ב ירד בחודש מרץ 0.4%, תוך כדי הפדרל ריזרב חתך את הריבית ל-0. מדד האנרגיה ירד ב-5.8% בעוד מחירי הבנזין נפלו כ-10%. מחירי מזון משכו למעלה ועלו 0.3%. הפדרל ריזרב לא יכול להרשות לעצמו דיפלציה ולכן הוא צפוי להמשיך ולתמוך בכוחניות ובאמצעות כל צעד אפשרי במשק, בעסקים, בכלכלה ובשווקים וחבריו מתבטאים בנושא הזה באופן שאינו משתמע לשתי פנים. הבעיה היא רוב הכסף מיועד לוול סטריט ולחברות מוסדיות גדולות, לא לצרכן או לעסקן הקטן. כמו ב-2008, הכסף הולך לראש הפרמיה, שם יש תוכניות אחרות. אני מניח כי סבבים נוספים של מענקים הקלות והטבות עשויים להגיע ככל שהלחץ הפוליטי לתמוך בעובד הפשוט ובעסקים הקטנים יגדל והמצב ימשיך ויכביד.
הכסף לא באמת מציף את המשק. התבשרנו במהדורות החדשות השונות לא מעט פעמים כי הבנקים מעלים את הריביות על הלוואות מקשיחים את הסטנדרטים. מצד אחד, ההקלות לא באמת משפיעות ומחלחלות לכל פינות המשק, מצד שני מי היה יודע מה הבנקים כן היו מוכנים לתת וכיצד היו פועלים מול הגופים המחויבים אליהם אם בנקים מרכזיים לא היו פועלים כפי שפעלו. בימים האחרונים דווח כי הבנק ג'י.פי. מורגן מעלה את הסטנדרטים לקבלת משכנתא ( דירוג אשראי של 700 ו-20% הון עצמי ).
הצעדים הפיסקליים בשילוב הצעדים הומוניטריים לכשעצמם לא מספיקים כדי להחיות מחדש את המשק. הפעילות הכלכלית צפויה לקפץ חזרה ברגע שתשתלב גם הקלה בצעדים לריחוק חברתי, אשר תגרה את כושר הצריכה.
הסנטימנט בשווקים עלה מהר מידי
בעלי עניין ומחזיקי עמדות מפתח בחברות רוכשים מניות באופן חריג. קריסת מחירים בשוק ההון מתלווה בניצול הזדמנויות אשר משתקפת בפעילות חריגה של אותם אנשי פנים. הרכישות של אנשי פנים מהווה הצבעת אמון בחברות, בעוד שאר העולם מכר את אחזקותיו במהלך חודש מרץ, אנשי הפנים של חברות גדולות בארה"ב רכשו מניות בשווי של מעל מיליארד דולרים.
הסיכון בטווח הקצר - שחודש אפריל יזכר באופן דומה לחודש נובמבר של 2018, השקט שלפני הסערה האמיתית. וכן, סערה אמיתית עוד בהחלט עשויה להתרחש ולטרוף את כל הקלפים. הסנטימנט בשווקים צריך להיבחן באופן יום יומי תוך התחשבות בקצב ההתפשטות וההשלכות שלו על המצב הכלכלי. בנקודות בהן הסנטימנט הופך לחיובי מידי כאשר המצב הכלכלי עדיין לא בריא דיו, הסיכון גובר.
מבחינה טכנית
מדד ה-S&P 500 בירידות של כ-14% מתחילת השנה, מדד הנאסדק, בירידות של כ-6% 'בלבד' מתחילת
השנה. פער ניכר בין מניות 'ערך' למניות 'צמיחה' מתחילת השנה.
אין טעם לחפש 'ערך' - ביצועי החסר שלך חברות ערך מול חברות צמיחה ממשיכים להיות מובהקים גם בריבאונד האחרון. לדעתנו, זינוק על מחירים "זולים" בחברות כואבות בהן האור בקצה יגיע אחרי עוד מספר פיתולים במנהרה. היזהרו להתפתות לרכוש על סמך מכפילי רווח נמוכים - הם מעולם לא היו אינדיקציה לקניה חכמה לכשעצמם.
השוק תיקן כ-50% מהירידות והספיק מאז לעלות יותר מ-25% מנקודת השפל אותה סימן. בחינת אירוע שכזה על פני השנים האחרונות מגלה כי זוהי אינדיקציה חיובית אשר מעידה בדרך כלל על יציאה לשוק שורי. למרות הפרמטרים השוריים של הריבאונד, גל נוסף של ירידות הוא בהחלט אפשרות סבירה, בין אם יקח אותנו לסימון של שפל חדש ובין אם לא. אזור דרמטי שיש לבחון הוא נק' המחיר הנמוכה ביותר שסומנה בחודש אפריל 2450. חזרה אליה, תבטל את אפריל.
מדד הפחד הגיע לאזורים שלא נראו משנת 2008, אך לאחרונה החוזים על המדד כבר מראים תמחור של ירידה בתנודתיות בהמשך הדרך. כך או כך, בטווח הקצר התנודתיות בשוק המניות עדיין כאן - ב-24 מתוך 25 ימי המסחר האחרונים מדד ה-S&P500 זז ב-1% או יותר. בהרבה מובנים, השווקים נמצאים בטריטוריה שהם לא היו בה בעבר, או לפחות הרבה מאוד זמן, כמו שינוי יומי של כ-5% בממוצע ב-50 הימים האחרונים, תנועה יומית שלא הייתה מביישת תשואה שנתית בתיקים מסוימים. שפע של הזדמנויות בטווחים הקצרים וגיהנום למחזיקי הטווח הארוך שרובם ימשיכו לשבת על הגדר עוד תקופה ארוכה.
הזהב גם הוא סובל מתקופה תנודתית בתנועת המחירים שלו ביחס לתקופות עבר, אך זה לא מנע ממנו לסגור את הרבעון האחרון בטריטוריה חיובית. תעודת הסל GLD עלתה כ-10% מתחילת השנה, והמגמה צפויה להמשך בעוד הבנקים המרכזיים ברחבי העולם צפויים להמשיך עם מדיניות מקלה וחורגת ולהציף את המשק במזומנים ונזילות ככל האפשר ובדרך לרמוס את ערכי המטבעות.
מבט קדימה
הבנקים הגדולים יאיצו את עונת הדוחות החדשה במהלך השבוע הקרוב. הקונצנזוס כולו מוטה לכיוון תוצאות גרועות. מצד אחד זה מוצדק לחלוטין. מצד שני זה משאיר לא מעט מקום להפתעות חיוביות. כך או כך, הצפי קדימה של החברות המדווחות יבלוט בחשיבותו לעומת התוצאות של הרבעון הראשון עצמו.
ביום חמישי, ה-16 באפריל ישתחרר נתון אישורי הבניה לחודש מרץ בארה"ב. הנתון יתן אינדיקציה להתפתחויות בשוק הנדל"ן האמריקאי. נתון מעל הצפי יהיה איתות חיובי.
נתון התמ"ג ברבעון הראשון של 2020 בסין צפוי להתקבל ביום שישי, ה-17 באפריל ולשפוך אור על ההרס על הכלכלה הסינית וההשלכות של הדבר על הכלכלה העולמית. התמ"ג בסין צפוי לרדת ב-6% ברבעון הראשון של 2020 לפי הקונצנזוס. באותו יום צפוי להתקבל גם נתון הייצור התעשייתי לחודש מרץ בסין, אשר צפוי לרדת ב-7%, ירידה מתונה יותר מה-13.5% אחוזים אותם איבד בחודש פברואר.
נתון התמ"ג של הרבעון הראשון בארה"ב יתקבל רק בסוף החודש, ה-29 באפריל.
לסיכום
השווקים תמיד צופים פני העתיד. בדרך כלל מדובר על הסתכלות קדימה של 6 עד 12 חודשים. אין לדעת האם תמחור המצב ע"י השווקים במהלך הראשון שיקף את כל גורמי הסיכון האפשריים, אך כעת המיקוד על הכלכלה גובר והפוקוס יהיה ההשפעות של המצב על תוצאות הרבעון השני וכיצד הוא עשוי להיראות ביחס לרבעון הראשון. הסיכון בשווקים עדיין לא ירד וההסתברות לגל נוסף של ירידות אלימות עדיין קיים.