מדריך למשקיעים מול אתגרי המלחמה

מלחמת ישראל איראן

הסכסוך המתמשך בישראל וההסלמה האחרונה במערכה מול איראן יצרו אי-ודאות משמעותית בשוקי ההון המקומיים והגלובליים כאחד. תקיפות ישירות, כמו אלו שהסלימו ביוני 2025, עוררו תגובות מיידיות בשווקים הפיננסיים העולמיים, שהתבטאו בזינוק במחירי הנפט, ירידות חדות בשוקי המניות העולמיים ובבריחה לנכסי מקלט בטוחים כמו זהב. 

הכלכלה הישראלית, ובמיוחד מגזר ההייטק שלה, ממשיכה להפגין חוסן, אך ההוצאות הביטחוניות הגוברות וההשפעה על מגזרי השקעות וייצוא מסורתיים יוצרות לחץ פיסקלי ועלולות להשפיע על שוקי האג"ח הממשלתיות. בזירה הגלובלית, בעוד שהאינפלציה הכללית צפויה להתמתן, מתחים גיאופוליטיים מתמשכים, במיוחד במזרח התיכון, עלולים להזין מחדש לחצים אינפלציוניים באמצעות מחירי נפט גבוהים, ובכך להשפיע על מדיניות הבנקים המרכזיים ועל הערכות שווי מניות, במיוחד במגזרי הטכנולוגיה ממוקדי הצמיחה.

בסביבה תנודתית זו, שימור הון וצמיחה אסטרטגית הם בעלי חשיבות עליונה עבור משקיעים ישראלים. חיוני לנקוט בגישה ממושמעת, לנהל סיכונים בחכמה וליישם אסטרטגיות פיזור חזקות המשתרעות על נכסים מקומיים, גלובליים ואלטרנטיביים. 

השפעת הסכסוך המתמשך על שוקי ההון הישראליים

השפעה פיסקלית וגיאופוליטית על שוקי האג"ח והמניות המקומיים

הכלכלה הישראלית הפגינה חוסן יוצא דופן לנוכח אירועי 7 באוקטובר 2023 והסכסוך שלאחר מכן, הנתמך על ידי עמדה פיסקלית איתנה לפני המלחמה, ניהול מוניטרי מיומן של הבנק המרכזי, ומערכת פיננסית איתנה. עם זאת, לסכסוך הייתה עלות פיסקלית משמעותית, שגרמה לעלייה ניכרת בהוצאות הצבאיות שהרחיבה את הגירעון הפיסקלי. יתרת התקציב הממשלתי הכולל צפויה להגיע ל-8.2%- מהתמ"ג בשנת 2024, עם שיפור צפוי ל-4.7%- בשנת 2025 ו-3.8%- בשנת 2026. כתוצאה מכך, חוב הממשלה צפוי לעלות ל--66.6% בשנת 2025 לפני שיתמתן בהדרגה.

עלייה זו בחוב הממשלתי ובגירעון הפיסקלי משפיעה ישירות על שוק האג"ח הממשלתיות הישראלי. סוכנויות דירוג אשראי כמו S&P ו-Fitch הדגישו את החוב הציבורי הגובר כדאגה עיקרית, כאשר Moody's עיכבה את הסקירה שלה. תשואות האג"ח הישראליות גבוהות משמעותית מאלו של מדינות מקבילות (פרמיה של 1-2%), מה שמשקף את פרופיל הסיכון המוגבר אך גם מציע תשואות גבוהות יותר למשקיעים שונאי סיכון. ישראל מכרה סכום שיא של חוב בארה"ב מאז פרוץ המלחמה, עם מכירות של 5 מיליארד דולר בעשרים החודשים האחרונים, יותר מכפול מהסכום שגויס בתקופות דומות בעבר. אג"ח ישראליות ל-5 שנים הציעו תשואה של 4.86%-5.44%.

המלחמה השפיעה לרעה גם על השקעות וייצוא, כאשר ההשקעות בסוף 2024 עמדו על 15% מתחת לרמתן לפני המלחמה, בין השאר בשל מחסור בכוח אדם, במיוחד בענף הבנייה, בעקבות השעיית היתרי העבודה לפלסטינים. הפעילות הכלכלית צפויה להתאושש כאשר הסביבה הגיאופוליטית תשתפר.

חוסן מגזרי מפתח: הייטק ויציבות פיננסית

ישראל ביססה את מעמדה כ"אומת הסטארט-אפ", ומדורגת באופן עקבי בין המדינות המובילות בעולם בייצור סטארט-אפים ויוניקורנים בעלי צמיחה גבוהה. מגזר ההייטק שלה הוא אבן יסוד בכלכלה, מעסיק 12% מכוח העבודה ותורם כ- 20% לתמ"ג המדינה. ברמה הגלובלית, ישראל עומדת כמרכז הטכנולוגיה השלישי בגודלו מבחינת הון שגויס, שני רק לעמק הסיליקון וניו יורק. למרות רקע גיאופוליטי מאתגר, מימון בשלבים מוקדמים זינק ב-84% מרשימים בשנת 2024, כאשר 87% מהשקעות הפרה-סיד הופנו לסטארט-אפים מבוססי AI. משקיעים דורשים יותר ויותר הוכחות חזקות להתאמה בין המוצר לשוק (PMF), עם התמקדות ביעילות ורווחיות. מימון בשלבי הסיד צפוי להמשיך את מגמת העלייה גם בשנת 2025.

המגזר הפיננסי בישראל מפגין גם הוא חוזק משמעותי. הבנקים הישראליים הגדולים דיווחו על רווחי שיא בשנתיים האחרונות, ונהנו משיעורי הריבית הגבוהים ומהאינפלציה העולה, אשר הגדילו את הכנסות המימון שלהם. הרגולציה הקפדנית של בנק ישראל ממלאת תפקיד מכריע בהבטחת יציבות וביטחון המגזר הפיננסי. חוסן זה של מגזר ההייטק והמערכת הפיננסית מספק נקודות חוזק משמעותיות לשוק המניות הישראלי, גם בתקופות של אי-ודאות. 

השפעת המתחים הגיאופוליטיים הגלובליים על שוקי ההון

השפעת הסכסוך ישראל-איראן על מחירי הנפט ושוקי המניות

הסכסוך המתמשך במזרח התיכון, ובמיוחד ההסלמה הישירה בין ישראל לאיראן ביוני 2025, נותרו סיכון משמעותי כלפי מטה לתחזית הכלכלית העולמית ולשווקי ההון. תקיפות ישירות, כמו אלו שכללו תקיפות ישראליות על מתקני גרעין וטילים איראניים ותגובות תגמול איראניות, עוררו תגובות מיידיות בשווקים הפיננסיים העולמיים.

האיום הכלכלי החמור ביותר הנובע מסכסוך זה טמון בפוטנציאל שלו להצית מחדש את האינפלציה באמצעות מחירי נפט גבוהים באופן מתמשך. תקיפות על מתקני גז ונפט איראניים, ובתי זיקוק מחוץ לטהרן, הגבירו משמעותית את חששות השוק מפני זינוק במחירי האנרגיה העולמיים. מחירי הנפט זינקו ביותר מ-6% בעקבות תקיפות אלו, כאשר מחיר נפט ברנט הגיע לכמעט 77.90 דולר לחבית, שיא השנה.

ההשפעה של המתחים הגיאופוליטיים חרגה משוק הנפט. שוקי המניות ברחבי העולם הגיבו באופן שלילי לחדשות. מכירת המניות הייתה נרחבת, ושיקפה את חששות המשקיעים מההשלכות הכלכליות הפוטנציאליות של הסכסוך. לעומת זאת, שוקי המטבעות הקריפטוגרפיים נותרו יציבים יחסית, והראו תגובה מועטה להתפתחויות הגיאופוליטיות.

תפקידם של נכסי מקלט בטוחים

במהלך תקופות של אי-יציבות גיאופוליטית, נכסי מקלט בטוחים כמו זהב נוטים לזנק. הזהב זינק לשיאים קרובים, והגיע ל-3,445 דולר לאונקיה, בשל תפקידו כנכס מקלט בטוח במהלך אי-יציבות גיאופוליטית. עלייה זו במחיר תואמת דפוסים היסטוריים שנצפו במהלך סכסוכים קודמים, כמו אמברגו הנפט הערבי ב-1973 ומלחמת המפרץ ב-1991, שבהם מחירי הזהב עלו ב-120% וב-35% בהתאמה. 

נתוני שינוי במחיר הזהב לאחר אירועים משמעותיים.

האיום על מצרי הורמוז, נקודת קריטית לנפט העולמי, מגביר עוד יותר את הביקוש לזהב בשל חששות מפני שיבושי אספקה ולחצים אינפלציוניים. היסטורית, אלא אם כן יש שיבוש משמעותי בייצור הנפט מהמזרח התיכון, ההשפעה של זעזועים כאלה צפויה להיות מוגבלת בהיקפה. עם זאת, אמברגו הנפט של 1973 היה יוצא דופן, כאשר שוקי המניות העולמיים נותרו בשפל 12 חודשים לאחר מכן. 

השפעת הסכסוך על מחירי הנפט: מגמות עכשוויות ואירועים היסטוריים

הסכסוך המתמשך במזרח התיכון, ובמיוחד ההסלמה הישירה בין ישראל לאיראן ביוני 2025, השפיע באופן מיידי על שוקי הנפט העולמיים. בעקבות תקיפות ישראליות על מתקני גז ונפט איראניים, מחירי הנפט זינקו ביותר מ-6%, כאשר מחיר נפט ברנט הגיע לכמעט 77.90 דולר לחבית, שיא השנה. ביום שני, 16 ביוני 2025, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 73.56 דולר לחבית, עם ירידה של 0.90% באותו יום, בעוד נפט גולמי מסוג WTI נסחר סביב 72.39 דולר לחבית, עם ירידה של 0.81% באותו יום. מחירי הנפט הגולמי בארה"ב ירדו ב-1.6% ל-71.82 דולר, ונפט ברנט ירד ב-1.7% ל-72.97 דולר, לאחר שזינקו בכ-7% ביום שישי בעקבות התקיפות הראשוניות.   

האיום הכלכלי החמור ביותר הנובע מסכסוך זה טמון בפוטנציאל שלו להצית מחדש את האינפלציה באמצעות מחירי נפט גבוהים באופן מתמשך. חששות השוק מתרחבים מעבר ליסודות ההיצע והביקוש, כאשר הפחד העיקרי הוא שהסלמה בסכסוכים עלולה להוביל לחסימת מצרי הורמוז או לתקיפת מתקני נפט שכנים. מצרי הורמוז הם נקודה קריטית, המעבירה כ-20% מנפח תעבורת הנפט העולמית ונחשבת ל"נקודת החנק החשובה ביותר בעולם לתעבורת נפט" על ידי מינהל מידע האנרגיה האמריקאי.   

עם זאת, נתונים היסטוריים מצביעים על כך שזעזועים במחירי הנפט המונעים על ידי גורמים גיאופוליטיים הם לרוב קצרי מועד, אלא אם כן מתרחשת הפרעה משמעותית בייצור הנפט מהמזרח התיכון. לדוגמה, לאחר פיגועי 11 בספטמבר, מחירי נפט ברנט עלו בתחילה ב-5% אך צנחו ב-25% תוך 14 יום, עקב חששות המשקיעים מהאטה כלכלית שתחליש את הביקוש לנפט.

טבלת אירועים עולמיים והשפעתם על מחירי הנפט בין השנים 1973 ל-2025.

השפעה על מדיניות בנקים מרכזיים

זינוק מתמשך במחירי הנפט עלול לעצור את מאמצי ההקלה של הבנקים המרכזיים, ולשמור על ריביות גבוהות יותר למשך זמן רב יותר, מה שישפיע לרעה על שוקי המניות, במיוחד במגזרי הטכנולוגיה ממוקדי הצמיחה. הפדרל ריזרב האמריקאי, למשל, עשוי להיאלץ לשקול העלאות ריבית אם מחירי האנרגיה יעלו באופן משמעותי, מה שעלול להאט את הצמיחה הכלכלית העולמית. 

אסטרטגיות השקעה בהתאם לתרחישים

בתקופות המאופיינות במשבר גיאופוליטי מוגבר ואי-ודאות בשוק, שמירה על גישה ממושמעת ורגועה היא בעלת חשיבות עליונה עבור משקיעים. חיוני להתנגד לדחף ל"מכירת חירום", שכן תגובות רגשיות מובילות לעיתים קרובות להחלטות פיננסיות אימפולסיביות ומזיקות. תקדימים היסטוריים מראים בעקביות כי משקיעים ממושמעים וארוכי טווח השומרים על עמדותיהם ומנצלים אסטרטגית ירידות בשוק על ידי קנייה, נוטים לצאת עם תיקי השקעות חזקים ורווחיים יותר לאורך זמן.

להלן ניתוח של שלושה תרחישים אפשריים להתפתחות הסכסוך :

תרחיש 1: דה-אסקלציה והכלה (תרחיש אופטימי)

תיאור: תרחיש זה מאופיין בהפחתה מהירה בעימות הישיר, מונעת אולי על ידי מאמצי תיווך בינלאומיים חזקים. כל פעולות תגמול תהיינה מוגבלות וסמליות, תוך הימנעות מפגיעה בתשתיות קריטיות או אבדות אזרחיות משמעותיות. המיקוד יחזור לערוצים דיפלומטיים, ואף ייתכן חידוש של המשא ומתן על תוכנית הגרעין של איראן.

השפעה על שוקי ההון:

• מחירי נפט: חזרה מהירה לרמות שלפני המשבר, כאשר כל זינוק ראשוני במחיר יהיה קצר מועד והשווקים יתאוששו במהירות. 

• אינפלציה: השפעה מינימלית מתמשכת על האינפלציה. עלויות אנרגיה יציבות יאפשרו לבנקים מרכזיים להמשיך במדיניות המוניטרית המתוכננת שלהם ללא לחצים אינפלציוניים נוספים. 

• ביטחון משקיעים: אמון המשקיעים יתאושש במהירות, מה שיוביל להתאוששות בנכסי סיכון ולירידה בזרימות ההון לנכסים בטוחים.

מי צפוי להרוויח מהתרחיש?

• ניירות ערך/חברות:

  • מניות צמיחה: חברות טכנולוגיה ישראליות וגלובליות (כמו Check Point Software Technologies [CHKP], CyberArk Software Ltd., Monday.com Ltd., Elbit Systems Ltd., NICE Ltd. [NICE], Nova Ltd. [NVMI]), וחברות צמיחה אחרות שנהנות מסביבת ריבית יציבה או יורדת.

  • סקטורים מחזוריים: חברות בתחומי צריכה מחזורית, תעשייה וחומרים, שצפויות להרוויח מהתאוששות כלכלית ושיפור סנטימנט הצרכנים.

• ניירות ערך/חברות (ארה"ב וגלובלי):

  • מניות צמיחה (Growth Stocks): חברות טכנולוגיה מובילות בארה"ב ובעולם, במיוחד אלו הנסחרות ב-NASDAQ 100 או S&P 500, שנהנות מסביבת ריבית יציבה או יורדת. דוגמאות כוללות ענקיות טכנולוגיה כמו Apple (AAPL), Microsoft (MSFT), Amazon (AMZN), Alphabet (GOOGL), וNVIDIA (NVDA).

• סקטורים ותעשיות (גלובלי):

  • טכנולוגיה: במיוחד בינה מלאכותית (AI), מחשוב ענן, סייבר וביוטכנולוגיה.

  • פיננסים: בנקים גלובליים גדולים וחברות שירותים פיננסיים שירוויחו מיציבות כלכלית.

  • תעשייה: חברות תעשייתיות גלובליות שירוויחו מהתאוששות בהשקעות וביקוש.

• מדינות/אזורים:

  • ארצות הברית: השוק האמריקאי הרחב, לדוגמה, באמצעות קרנות סל (ETFs) כמו Vanguard Total Stock Market ETF (VTI) או SPDR S&P 500 ETF Trust (SPY).   

  • אירופה: ככל שהבנק המרכזי האירופי (ECB) ימשיך להקל את הריביות.   

  • שווקים מתפתחים: עם פוטנציאל צמיחה חזק כמו ברזיל, וייטנאם והודו.   

• סחורות:

  • הימנעות/הפחתה: זהב, שכן התיאבון לסיכון עולה.

  • הימנעות/הפחתה (כללי): אג"ח ממשלתיות לטווח ארוך, סקטורים הגנתיים כמו שירותים ציבוריים ומוצרי יסוד, שכן התיאבון לסיכון עולה.

תרחיש 2: מתחים ממושכים וסכסוכי פרוקסי (תרחיש ביניים):

תיאור: תרחיש זה כולל תקופה ממושכת ובלתי ודאית שבה נמנעת מלחמה ישירה בקנה מידה מלא, אך המתחים הבסיסיים נשארים גבוהים מאוד. במקום עימות ישיר, ישראל ואיראן ינהלו "מלחמת צללים" מוגברת או יסלימו סכסוכי פרוקסי ברחבי האזור הרחב יותר, כולל אזורים כמו סוריה, עיראק, תימן, או באמצעות קבוצות כמו חיזבאללה בלבנון. ייתכנו תקיפות ממוקדות או מתקפות סייבר מדי פעם, אך הן ייעצרו בדרך כלל לפני הפעלת מעורבות צבאית ישירה רחבה יותר. מאמצים דיפלומטיים יהיו מתמשכים אך איטיים ובלתי יעילים במידה רבה בהשגת פתרון מתמשך.   

השפעה על שוקי ההון:

• מחירי נפט: מחירים גבוהים ותנודתיים, מונעים על ידי פרמיית סיכון גיאופוליטית מתמשכת וחששות מתמידים מפני שיבושי אספקה באזור השולט בחלק ניכר מנפט העולם.   

• אינפלציה: לחץ עלייה מתמשך על האינפלציה העולמית. עלויות אנרגיה גבוהות יותר ישפיעו על מגזרים שונים, ויסבכו את מאמצי הבנקים המרכזיים לשלוט במחירים, ועלולים להוביל לעמדה מוניטרית ניצית יותר.   

• שרשרות אספקה: עלייה בפרמיות ביטוח ימי וניתוב מחדש של כלי שיט מסחריים בשל סיכונים בנתיבי מים מסוימים, מה שיוביל לעלויות לוגיסטיקה גבוהות יותר המועברות לצרכנים.   

• ביטחון משקיעים: עלייה בשנאת הסיכון תשלוט בשווקים הגלובליים, מה שיוביל לביצועי מניות תנודתיים יותר ולביקוש מתמשך לנכסים בטוחים כמו הזהב והדולר האמריקאי. השקעות זרות ישירות לאזור המזרח התיכון הרחב יותר עלולות לרדת.

מי צפוי להרוויח:

• ניירות ערך/חברות (ארה"ב וגלובלי):

  • מניות אנרגיה: חברות נפט וגז אמריקאיות וגלובליות עם חשיפה למקורות אספקה מחוץ למזרח התיכון או יכולת להרוויח ממחירי נפט גבוהים. דוגמאות כוללות Exxon Mobil (XOM), Chevron (CVX) , ויצואניות LNG כמו Cheniere Energy (LNG), Equinor (EQNR), וSempra Energy (SRE).   

  • מניות ביטחון: חברות ביטחוניות אמריקאיות וגלובליות (כמו Lockheed Martin (LMT) ,    

    Raytheon Technologies (RTX), Northrop Grumman (NOC)) ייהנו מהוצאות ביטחון גוברות.

• סקטורים ותעשיות (גלובלי):

  • אנרגיה: עם דגש על חברות עם חשיפה לאנרגיות מתחדשות (כמו סולארית) או תשתיות אנרגיה (כמו מסופי LNG במזרח הים התיכון) שיכולות להרוויח מהמעבר לאנרגיה בת קיימא. דוגמאות ספציפיות כוללות חברות תשתיות צינורות כמו Enbridge (ENB) או ETFs כמו Global X Energy Infrastructure ETF (PXJ).   

  • ביטחון: תעשיית הביטחון והסייבר.

  • הגנתיים: שירותי בריאות, טכנולוגיה (במיוחד סייבר), ומוצרי יסוד, שכן אלו מגזרים שפחות קשורים למחזורי נפט ונוטים להפגין ביצועים טובים יותר בשווקים תנודתיים.   

  • אנרגיה מתחדשת: חברות מובילות בתחום כמו NextEra Energy (NEE), Vestas Wind Systems (VWDRY) ו-ETFs כמו iShares Global Clean Energy ETF (ICLN).   

• מדינות/אזורים:

  • פיזור גיאוגרפי: הפחתת התלות באנרגיה מהמזרח התיכון על ידי השקעה באזורים עם תשתית חזקה וממשל יציב. שווקים מתפתחים בדרום מזרח אסיה או אפריקה מציעים צמיחה עם סיכון גיאופוליטי נמוך יותר.   

• סחורות ונכסים אלטרנטיביים:

  • זהב: נכס מקלט בטוח קלאסי. מומלץ לצבור עמדות במהלך ירידות מחירים (dollar-cost averaging) ולא לרדוף אחרי עליות.   

  • פלדיום: סחורה קריטית לסוללות לרכבים חשמליים, שנוטה להצליח בשווקים לא ודאיים.   

  • תשתיות: השקעות בתשתיות באזורים יציבים, במיוחד כאלה הקשורות לאנרגיה מתחדשת או נתיבי סחר חלופיים. 

תרחיש 3: מלחמה אזורית בקנה מידה מלא וסגירת מצרי הורמוז (תרחיש גרוע ביותר)

תיאור: זהו התרחיש החמור ביותר, שבו סכסוך צבאי ישיר בין ישראל לאיראן יוצא משליטה, ועלול לגרור אליו מעצמות אזוריות ואף שחקנים גלובליים מרכזיים. איראן עלולה לנסות לסגור או לשבש באופן חמור את השיט דרך מצרי הורמוז, כ-11% מאספקת הנפט לעולם. תקיפות נרחבות על תשתיות אנרגיה קריטיות ברחבי אזור המפרץ יהיו גם הן אפשרות ממשית.   

השפעה על שוקי ההון:

• מחירי נפט: זינוק משמעותי במחירי הנפט, בהתאם להיקף ומשך השיבוש, במיוחד במצרי הורמוז (עלול להגיע ל-120 דולר לחבית ומעלה).   

• אינפלציה: לחצים היפר-אינפלציוניים גלובליים יהפכו לדאגה חמורה כאשר עלויות האנרגיה יזנקו ושרשרות האספקה יקרסו לחלוטין. הדבר עלול להוביל למשבר יוקר מחיה משמעותי ברחבי העולם.   

• שרשרות אספקה: שיבושים נרחבים וחמורים ישתקו את הסחר העולמי. חסימות, תקיפות של ספינות ועלויות ביטוח מופרזות עלולות להוביל למחסור חמור בסחורות ועצירה של תהליכי ייצור רבים ברחבי העולם.   

• מיתון/שפל גלובלי: סבירות גבוהה למיתון גלובלי חמור או אף שפל, כאשר הפעילות הכלכלית תיעצר תחת משקלם של מחירי אנרגיה מרקיעי שחקים, אינפלציה משתוללת וקריסת שרשרות אספקה.   

• שווקים פיננסיים: תנודתיות קיצונית תאחז בשווקים הפיננסיים, עם ירידות חדות בשוקי המניות ברחבי העולם. אפילו נכסי מקלט בטוחים מסורתיים עלולים להיאבק במשבר מערכתי אמיתי.   

  
  

מי צפוי להרוויח:

• ניירות ערך/חברות (גלובלי):

  • הגנתיים במיוחד: חברות גלובליות גדולות ויציבות המספקות שירותים חיוניים ומוצרי יסוד (Consumer Staples), עם מאזנים חזקים ורמות חוב נמוכות. דוגמאות כוללות חברות כמו Procter & Gamble (PG), Johnson & Johnson (JNJ), Coca-Cola (KO).

  • אנרגיה (בזהירות קיצונית): חברות אנרגיה שיכולות להרוויח מעליות מחירים קיצוניות, אך עם מודעות לתנודתיות גבוהה וצורך בגידור.

• סקטורים ותעשיות (גלובלי):

  • שירותים ציבוריים (Utilities): סקטורים המספקים שירותים חיוניים ופחות רגישים למחזורים כלכליים.

  • מוצרי יסוד (Consumer Staples): חברות המייצרות מוצרים חיוניים שביקושם נשאר יציב גם במשבר.

  • בריאות: סקטור יציב יחסית.

• מדינות/אזורים:

  • תמקדות בכלכלות יציבות ועצמאיות: מדינות עם תלות נמוכה בסחר גלובלי או בשרשרות אספקה פגיעות. דוגמאות כוללות מדינות בעלות כלכלות מגוונות ושווקים פנימיים חזקים, כמו ארצות הברית (במיוחד חברות עם חשיפה מקומית גבוהה), שוויץ (הידועה ביציבותה הפיננסית), או מדינות עם משאבים טבעיים משמעותיים ופחות תלויות בייבוא/ייצוא דרך נתיבי סחר פגיעים (לדוגמה, מדינות עם ייצור אנרגיה עצמי משמעותי).

  • קיצור חשיפה לשווקים פגיעים: שקילת מכירה בחסר (shorting) של שווקים או סקטורים החשופים ישירות לסכסוך. לדוגמה, שווקים במדינות התלויות במידה רבה בייבוא נפט מהמזרח התיכון (כמו חלק ממדינות אירופה או אסיה התלויות בנפט המזרח תיכוני), או בעלות חשיפה גבוהה לשיבושי שרשרת אספקה גלובליים. כמו כן, חברות תעופה (לדוגמה, Delta Air Lines (DAL), United Airlines (UAL) ) או חברות לוגיסטיקה ימית (כמו חברות ספנות גדולות עם חשיפה משמעותית לנתיבי סחר פגיעים כמו הים האדום ומצרי הורמוז) החשופות ישירות לסיכוני נתיבי סחר במזרח התיכון, עלולות לסבול מעלויות דלק גבוהות, עמלות ביטוח מוגברות ושיבושי נתיבים. 

• סחורות ונכסים אלטרנטיביים:

  • זהב: למרות שגם הוא עלול להיות תנודתי, עדיין נחשב למקלט בטוח.

  • מזומן: שמירה על רמות גבוהות של נזילות במזומן.

  • נכסים מוחשיים: נכסים מוחשיים שאינם קשורים לשוקי ההון.

• גישה כוללת: תרחיש זה מדגיש שימור הון מעל הכל. יש לנקוט בזהירות קיצונית, לשמור על נזילות גבוהה ולצמצם חשיפה לנכסי סיכון.

מסקנות והמלצות

הנוף הפיננסי הנוכחי עבור המשקיעים מורכב ודינמי, ומושפע באופן ניכר מהסכסוך המתמשך בישראל והמערכה מול איראן. בעוד שהכלכלה הישראלית מפגינה חוסן ניכר, במיוחד במגזר ההייטק, היא מתמודדת עם אתגרים פיסקליים וגיאופוליטיים מתמשכים המשפיעים על שוקי האג"ח והמניות המקומיים. בזירה הגלובלית, מתחים גיאופוליטיים ופיצול סחר ממשיכים להוות מקור לאי-ודאות, המשפיעים על מחירי הנפט, מדיניות הבנקים המרכזיים וביצועי שוקי המניות.

בהתחשב במורכבות זו, הגנה על ההון וצמיחה אסטרטגית הופכות לחשובות ביותר. עבור משקיעים ישראלים, ההמלצות הבאות מציעות מסגרת לניווט בסביבה זו:

1. חיזוק היסודות הפיננסיים האישיים: לפני כל השקעה משמעותית, יש לתעדף הקמת חיסכון חירום חזק, המכסה לפחות שלושה עד שישה חודשי הוצאות מחיה. בנוסף, ניהול אקטיבי של חובות, ובמיוחד פירעון חובות בריבית גבוהה, חיוני לשחרור תזרים מזומנים ולהפחתת לחץ פיננסי.

2. אימוץ אסטרטגיית פיזור מקיפה: פיזור הוא המפתח לחוסן. על המשקיעים לשקול פיזור לא רק בתוך השוק המקומי , אלא גם ברמה הגלובלית. חשיפה לשווקים בינלאומיים שונים, כולל השוק האמריקאי הרחב (לדוגמה, באמצעות ETFs כמו VTI או SPY ) ושווקים מתפתחים עם פוטנציאל צמיחה חזק כמו ברזיל, וייטנאם והודו , יכולה להפחית את התלות בביצועי שוק יחיד ולספק גידור מפני סיכונים מקומיים. יש לשקול נכסים בלתי מתואמים כמו זהב , תשתיות  וקרנות גידור.  

3. התאמת תיק ההשקעות לתרחישים גלובליים: הבנת תרחישי סיכון וניהול רגשות: חיוני להבין את שלושת תרחישי הסכסוך (דה-אסקלציה, מתחים ממושכים, מלחמה אזורית מלאה) ואת השפעותיהם הפוטנציאליות על שוקי ההון הגלובליים. יש להימנע ממכירת חירום אימפולסיבית ולשמור על גישה ממושמעת, תוך התבססות על תקדימים היסטוריים המצביעים על כך שתנודתיות גיאופוליטית היא לרוב קצרת טווח.  

   
   

4. שקילת פיקדונות מוגנים ככלי לשימור הון: פיקדונות עם הגנה על ההון מציעים פתרון ייחודי למשקיעים ישראלים המעוניינים להגן על הקרן שלהם תוך שמירה על פוטנציאל לתשואות גבוהות יותר מפיקדונות מסורתיים. הם מאפשרים חשיפה מרוסנת לשווקים תנודתיים (כמו מדדי מניות גלובליים, סחורות או שערי חליפין ) מבלי לסכן את ההון הראשוני. עם זאת, חיוני להבין את מורכבותם, את סיכוני הנזילות ואת העובדה שהתשואה אינה מובטחת. מומלץ לבחון הצעות ולבקש ייעוץ מקצועי כדי לוודא התאמה לפרופיל הסיכון ולאופק ההשקעה האישי. 

   
   

   למילוי שאלון אפיון לקבלת הצעות >>>

   
   
   
   

על ידי יישום אסטרטגיות אלו, אנו יכולים לנווט את האתגרים הנוכחיים, להגן על כספנו ואף למצב את תיק ההשקעות שלנו לצמיחה עתידית. אך תמיד חשוב לזכור, כסף הוא לא הכל - שמרו על עצמכם ועל היקרים לכם 🙏