הורדת הריבית - איך זה משפיע על השוק?


איך הורדת הריבית משפיעה על הכלכלה

אתמול הודיע נגיד הבנק המרכזי בארה"ב על קיצוץ בריבית של 25 נק' בסיס, קיצוץ ראשון מזה עשור, אך היה צפוי ומתומחר בשווקים. אחד מכללי המחקר הכרחיים ביותר הוא "אל תילחם בבנק המרכזי". כאשר הבנקים המרכזיים מרככים את המדיניות, בסופו של דבר זה מגדיל את כמות ההלוואות במשק ואת התפוקה המצטברת - הכסף הופך נזיל וזול, שיכולה לתמוך בהמון סקטורים. בנוסף, הנזילות גדלה וניתנת להשקעה בשווקים הפיננסיים. במקרה ההפוך, כאשר הבנקים המרכזיים מהדקים את המדיניות השווקים לרוב מגיבים בירידות. מסיבה זו, אין זה מפתיע ששווקי המניות מגיבים לטובה כאשר מודיעים על הפחתת ריבית. מדד הדאו ג'ונס (DJIA) עלה בממוצע 16% בשנה שלאחר הפחתת שערי הריבית בפעם הראשונה, כפי שמוצג מטה. היסטורית ניתן לראות, כי השוק עלה ב 18 מתוך 24 המקרים (החל משנת 1921) בהם היו קיצוצי ריבית. לעומת זאת עקומת התשואה הייתה שטוחה עד תלולה יותר כאשר הפד החל בקיצוצי ריבית ולבסוף נגרם מיתון.



כאשר הפד מקצץ שאר העולם אחריו


בממוצע, המדיניות בבנקים מרכזיים מחוץ לארצות הברית משתנה בהתאם בערך באותה תקופה שבה הפד יזם הפחתת ריביות. מכיוון שכלכלות העולם קשורות זו בזו, זה יהיה הגיוני שחולשה כלכלית בארה"ב תהיה ניכרת בחלקים אחרים של העולם, ובכך צפויות הקלות מבנקים מרכזיים אחרים בכדי להחיות את כלכלתן. הפחתת ריבית בארה"ב לעיתים קרובות מקלה על סיכוני פיחת מטבע של כלכלות רבות, שכן היא מחלישה את הדולר אל מול סל המטבעות.



הורדת ריבית והשפעתה על השוק
משברים אל מול ריביות

עם זאת לטווח ארוך יותר, הצטברות חובות נקשרה לעיתים קרובות להאטהבצמיחה ובהשקעה הפרטית. בשנים האחרונות, אי הוודאות במדיניות מילאה תפקיד חשוב בהשפעות המקרו-כלכליות. כפי שניתן לראות, אי הודאות משפיעה לרעה על שוקי המניות.


אינפלציה


אינפלציה (התיקרות מחירים) שמגיעה בד"כ לאחר שנים של צמיחה כלכלית היא ברכה וקללה. אינפלציה רבה מדי היא סימפטום של "התחממות יתר כלכלית" או כתוצאה מחוסר היצע, למשל, מחסור בנפט. כאשר בנקים מרכזיים מהדקים את המדיניות המוניטרית (בד"כ ע"י העלאת ריבית) כדי למתן צמיחה כלכלית וציפיות לאינפלציה, עלייה בשיעורי הריבית משפיעה לרעה על הערכות השווי של המניות. אינפלציה קטנה מדי היא סימפטום של כלכלה בצמיחה איטית או כתוצאה מהיצע יתר, למשל, היצע עבודה גלובלי. כאשר בנקים מרכזיים מקלים את המדיניות המוניטרית (מורידים ריבית) מטרתם לעודד ביקושים, ריביות נמוכות תומכות בהערכות שווי הון גבוהות. אבל מהי אינפלציית יתר? בנקים מרכזיים נותנים לנו הדרכה, עם יעד אינפלציה מפורש של 2.0%. באיורים מטה תוכלו לראות כי כאשר האינפלציה במדד המחירים לצרכן עולה על הממוצע של שישה חודשים היא משמשת איתות דובי עבור שוק המניות, והניתוח שלנו מייצר איתות מכירה. לעומת זאת, כאשר האינפלציה במדד המחירים לצרכן עוברת מתחת לממוצע של שישה חודשים, הניתוח שלנו מייצר איתות קנייה. אסטרטגיית פשוטה זו הוכיחה את עצמה היסטורית . שיעורי נכסים אחרים מגיבים באופן שונה לאינפלציה. למשל כאשר האינפלציה של מדד המחירים לצרכן עולה מעל (להלן) שיעור הריבית ארוכת הטווח (החלקה של חמש השנים) נקשרה באופן היסטורי עם ירידת מחירי האג"ח לטווח הארוך.


שוק המניות לא אוהב עלייה באינפלציה

האינפלציה במדד המחירים לצרכן והשפעתה על שוק המניות
האינפלציה במדד המחירים לצרכן והשפעתה על שוק המניות

שוק האשראי


אשראי הוא המנוע של המשק והערוץ העיקרי דרכו המדיניות המוניטרית מועברת. לפיכך, תנאי האשראי הם מרכיב מרכזי בקביעת סיכויי ביצועי השוק הכלכלי והפיננסי כאחד. מדד תנאי האשראי של גוף המחקר NDR מיועד למדוד את עלות וזמינות האשראי לצרכנים ועסקים והוא מוצג עבורכם מטה. ברמות השיא, ה- CCI מציין כי עלות אשראי נמוכה והזמינות לכסף גבוהה. לעומת זאת, ברמות נמוכות ה- CCI מעיד את ההפך. ה- CCI הגיע לשיא לפני כל אחד משלושת המיתונים האחרונים, אם כי כל מחזור האשראי היה שונה. תחילת שנות התשעים התאפיינו במשבר החיסכון והלוואות, נדל"ן מסחרי , ומיתון שנגרם כתוצאה ממשבר הנפט כתוצאה ממלחמת איראן-עירק. לסקטור הנדל"ן המסחרי לקח למעלה מעשור לחזור ל"נורמליזציה", בשונה משנות התשעים, התנאים בשנות האלפיים נשלטו על ידי משכנתאות למגורים, עם התפוצצות בועת הדיור שהפילה את המיתון הגדול ב-2008-2007. מדוע תנאי אשראי חשובים כל כך? במילים פשוטות, תנאי אשראי נוקשים משפיעים לרעה על שוק המניות, ואילו תנאי אשראי משופרים או נוחים משפיעים לטובה על השווקים. כפי שמוצג באיור 6 למטה, ה- CCI ירד ונפל מחוץ לאזור החיובי בין השנים 2000-02 ומשנת 2007-09.



מדד האשראי
מדד האשראי

השפעה גלובלית


ניתוח מגמות כלכליות יכול גם לתת למשקיעים תובנות היכן הם נמצאים וכיצד להקצות את השקעותיהם בין מדינות ואזורים. אבל חייבים להיות זהירים ולברור בקפידה את הנתונים אחריהם הם עוקבים ואיך הם רואים אותם ולא רק להקצות השקעות למקום בו הצמיחה היא המהירה ביותר, היות ושיעורי צמיחה כלכלית פוטנציאלית משתנים מאוד בין המדינות. לדוגמה, לשווקים מתעוררים, כמו ברזיל והודו, יש יכולת לצמוח הרבה יותר מהר בגלל הפיגור הכלכלי בו הן נמצאות מאשר כלכלות מפותחות כמו ארה"ב ואירופה. במקום זאת אנו מתמקדים בנתונים בעלי משמעות ארוכת טווח, כמו מדדי מנהלי הרכש (PMI) ומדדי ה- OECD . אנו בוחנים גם סטיות מהמגמה, כשינויי כיוון חדים ב צמיחה, בניגוד לשיעור צמיחה בלבד, אשר יכולים גם להשפיע על התחזית. כפי שמוצג באיור 9 להלן, מגמות PMI בשוקים המתעוררים יכולים לעזור לנו לייצר איתותים לקנייה או למכירה עבור מניות בשוקים המתעוררים. גם אם אתם לא משקיעים מחוץ לארה"ב, הידיעה הגלובלית עוזרת לנו להחליט כיצד להקצות את ההון והאם לפנות למוצרים מסוכנים יותר או פחות.


כאשר כלכלות מתעוררות מגיעות לביצועים טובים "אהבת הסיכון" בשוק גדלה



לסיכום


ברור שלמקרו כלכלה יש תפקיד משמעותי בתהליך ההשקעה. ידיעה מוקדמת על כך שהכלכלה נמצאת במיתון יכולה להציל את המשקיעים מהפסד משמעותי. חוסר מודעות להשפעות מוניטריות ופיסקליות יכול להשפיע לרעה על תשואת תיק ההשקעות שלכם. זיהוי סיכונים לטווח הארוך, כגון חובות ודמוגרפיה, עוזר בזיהוי גורמי סיכון פוטנציאליים למחזור העסקים. מעקב אחר מגזרים כלכליים יכול לתת תובנה היכן יש למקם את השקעותיכם.



פוסטים אחרונים

הצג הכול