באמצע שנת 1800, המהפכה התעשייתית נחתה באמריקה ושינתה את אופי העבודה כמעט לכל אמריקאי. העובדים ברובם עזבו את חוותיהם ובתיהם כדי למלא את מקומם במפעלים, ובסופו של דבר עברו לפסי הייצור. בעשורים שלאחר מכן העובדים האמריקאים עזבו את המפעלים ועברו לבנייני משרדים, שכן ארצות הברית התפתחה מכלכלה תעשייתית לכלכלה מבוססת שירות וצריכה. כיום, ייתכן שהמגיפה שולחת את אותם העובדים חזרה הביתה לצמיתות. איך מתכוננים לתרחיש הזה? נרחיב על כך בפוסט הבא
על פי נתוני חברת המחקר והייעוץ Gallup, מספר האמריקאים העובדים מהבית הוכפל לפחות, ואולי אף שילש את עצמו, לעומת המצב שלפני המגיפה. משאל שנערך במאי מצא כי 52% מהאמריקאים המועסקים דיווחו כי הם עובדים מהבית, ואילו 18% אמרו שהם עובדים לפעמים מהבית. סקר של מיקרוסופט בקרב מנהלים ומנכ"לים מצא כי 82% מתכננים ליישם מדיניות גמישה יותר עבור העבודה מבית. גוגל עלתה לכותרות בשבוע שעבר כשהכריזה שהיא תחזיק כמעט 200,000 עובדים שיעבדו מהבית עד קיץ 2021, העמדה הקיצונית ביותר שננקטה עד כה על ידי תאגיד גדול.
יש כמה השלכות למהפכת ה"עבודה-מהבית" הפוטנציאלית הזו: שיעורי פינויים גבוהים לבנייני משרדים בערים הגדולות, ירידות שכר הדירה בערים הגדולות ככל שהאנשים מתרחקים ממרכזים עירוניים צפופים, פחות נסיעות עסקיות, הוצאות על ציוד משרדי ביתי צמחו משמעותית, כמו כסאות , צגים, מהירויות אינטרנט, מחשבים ניידים וכן הלאה.
בעוד שחברות או תעשיות מסוימות עשויות להציג דריסת רגל חזקה בעתיד הכלכלי, אל תשכחו את חשיבות הגיוון. דוגמא טובה אפשר לקחת מהלקח שקיבלנו בבועת הדוט-קום - משקיעים רבים מיהרו למקם תיקים בחברות שהם הניחו שיצליחו בכלכלה החדשה, רק כדי לגלות כי רובם נכשלו.
תיקי השקעות צריכים להיות מותאמים לזיהוי מגמות ובהשקעה בזמן הנוכחי בחברות ושירותים שמייצגים את הכלכלה הדיגיטלית, תוך צמצום האחזקות בתיירות, קמעונאות, חברות תעופה ובעצם בכל תחום אחר במשק שאין לו אחיזה בטכנולוגיה.נראה כי התגובה כבר באה לידי בשווקים נכון להיום עם עליות אסטרונומיות באותן חברות טכנולויוגיות וירידות חזקות בחברות מענפים אחרים. אך האם התגובה היא קיצונית ומהירה מידי? ההיסטוריה מלמדת כי יתכן מאוד שכן.
לכן, במקום לחפש רק את מה שיכול להיות הדבר הגדול הבא, אנו ממליצים לפקוח עין על הנתונים, היסודות והגישה המגוונת. העסקים באמריקה אכן מתפתחים ומתאימים את עצמם- במהירות. אבל השקפתנו כיום היא שהמשקיעים רצים מהר מידי ומפתחים יותר מדי ציפיות לגבי איך יראה המשק בעוד כחצי שנה. ישנו נרטיב שהולך וגובר כי העובדים לעולם לא יחזרו למשרדים, לנסיעות העסקיות, והחנויות הקמעונאיות יהפכו שריד מין העבר. "הכלכלה החדשה" שרבים מדמיינים יתכן ותתפתח רק בעוד כמה שנים או עשורים.
חברות בכל הסקטורים לומדות במהירות על ההצלחות והכישלונות של העבודה מרחוק, ואילו כלים ותוכנות הם אידיאליים לעסקיהם. בשנה-שנתיים שלאחר מכן, אנו חושבים שנוכל לראות כמות עצומה של תחלופה בחלל הטכנולוגי, כאשר תמיד יהיו המרוויחים והמפסידים מהשינויים התכופים. זו הסיבה שאנו חושבים שהמשקיעים צריכים לנהוג בזהירות - מכיוון שהנטייה כיום היא להסיק מסקנות מהר מידי מבלי לבחון לעומק את אותן החברות.
לסיכום
חברות רבות עוברות במהירות לאמץ טכנולוגיות ותהליכים חדשים בעקבות המגיפה. מנכ"לים וצוותי ניהול שוברים את הראש כיצד עושים עסקים מרחוק וחושבים מחדש על המבנה הארגוני. מה שלדעתנו יקרה הוא שעם הזמן, רבים מהתהליכים החדשים, התוכנות או המבנים הארגוניים החדשים האלה פשוט לא יעבדו. ויתכן שיהיה צורך להמציא אותם מחדש מספר פעמים לאורך הדרך. עבור אותם משקיעים המנסים להקדים את השינויים הגדולים בעסקים כיום, זה עשוי להיות ויתור על גישת השקעה מגוונת במאמץ לרדוף אחר חברות ומגמות שיתכן שיכשלו. בזמנים בהם קורים שינויים מהירים, לפעמים הכי טוב לקחת את הזמן עד שתתבהר התמונה המלאה.