לאחר המשבר הפיננסי העולמי 2007-2009 חלפו כשש שנים בטרם התאוששה הכלכלה האמריקאית. כמה זמן תיקח ההתאוששות הכלכלית הזו?
מבט קצר על ההיסטוריה- עם בועת הטכנולוגיה משנת 2000 והמשבר הפיננסי בשנת 2008, ראינו מיתונים עמוקים ומחזוריים המבוססים על כשלים מערכתיים בשווקים הפיננסיים. לקיחת סיכונים רבה מדי הייתה מאפיין בולט בשני המשברים האחרונים.
בשנת 2020 המיתון התבסס על מרכיב חיצוני - המגיפה הפתאומית והבלתי צפויה - שהתרחשה כאשר הכלכלה הבסיסית עמדה ברמה גבוהה. שיעורי הריבית עלו אך עדיין נשארו נמוכים, לבנקים יתרות הון חזקות ושוקי האשראי עבדו בצורה חלקה והאינפלציה הייתה בשליטה. עם היסודות הכלכליים הללו לפני המגפה, ניתן היה לצפות באופן סביר שהתאוששות כלכלית זו תתרחש במהירות רבה יותר.
הבעיה העמוקה יותר
תוצאות הוירוס יצרו סדר כלכלי חדש. מעסיקים צמצמו כ -22 מיליון משרות בחודשי המגיפה הראשונים, בין רגע הצליחו להחזיר 12 מיליון משרות לאחר שהכלכלה נפתחה מחדש. אולם השבת 10 מיליון המשרות הבאות מציבה אתגר גדול בהרבה - אחד שיכול להימשך שנים.
העסקים צפויים להיראות שונים בהרבה לאחר תום המגיפה. תעשיות כמו חברות תעופה, בתי קולנוע, מסעדות וקמעונאים אחרים השקיעו חלק ניכר מהשנה בחשיבה מחודשת לחלוטין על המודלים העסקיים שלהן, ונראה כי לכולם מכנה משותף אחד ברור: הם אינם זקוקים לאותה כמות עובדים. התאמות שנעשו ברמה העסקית עלולות לגרום לקיצוצים בשוק העבודה, ובמקרים רבים לגרום למספר גדול יותר של אובדן משרות קבוע. לו המגיפה נמשכה רק שלושה או חמישה חודשים, יתכן שזו לא הייתה בעיה. אבל הזמן הרב שעבר נתן את חותמו.
וול סטריט ג'ורנל סקר לאחרונה קומץ כלכלנים ומנכ"לים במגזר הפרטי, ומצא כי יותר ממחצית הנשאלים לא צפו ששוק העבודה יתאושש לחלוטין עד שנת 2023 או מאוחר יותר. ככל שהמגפה ממשיכה להתפשט. ככל שמדינות נוספות שוקלות להכניס מחדש צעדים מגבילים, ההתאוששות הכלכלית נראית רחוקה מתמיד.
מחיר הכסף
כלכלת ארה"ב עומדת בפני כמה רבעונים מאתגרים, אך יש לסמן כמה אבני דרך:
1. הראשון הוא החיסון: הן פייזר והן מודרנה הודיעו לאחרונה כי החיסונים שלהם מתגלים כיעילים ביותר, שניהם יעילים ביותר מ -90%. רוב האומדנים מציבים פתרון בקנה מידה מלא עד האביב הבא, מה שאומר עוד ארבעה או חמישה חודשים בהם המגיפה תמשיך להתפשט.
2. בתקופה של ארבעה או חמישה חודשים זה, יש סיכוי להזרקת גירוי פיסקלי למשק. מה שבטוח, נראה כי הסיכויים לגירוי פיסקלי גדול יורדים במהירות - הסנאט שבשליטת הרפובליקנים לא עשוי לעשות חיים קלים לממשל ביידן בתחילת הקדנציה החדשה. אך הצורך בגירוי פיסקלי הוא במידה רבה נושא דו-מפלגתי, מכיוון שמדינות ברחבי האיחוד נפגעות. העסקה עשויה להיות קטנה בהרבה מהצפוי.
3. לבסוף, יש עניין של ירידה בביקושים בכלכלת ארה"ב. משקי בית בארה"ב חסכו במהלך המגפה, בהיקף של כ -20% מההכנסה לאחר המס מאז אפריל. מחקרים הראו גם כי נתח גדול של משקי הבית חסכו ולא בזבזו את כספי הגירוי הפיסקלי שקיבלו וחלק מהדמי האבטלה הנוספים של כ- 600 דולר לשבוע. שיעור החיסכון האישי עלה בשנת 2020, כפי שמוצג בתרשים:
כאשר הסיכון למגפה יעלם לחלוטין, צרכנים עשויים להסתער על המסעדות והברים ולצאת ולבלות שוב. גירוי פיסקלי נוסף בינתיים רק יוסיף לדרישה המגודלת הזו,
לסיכום
ההתאוששות הכלכלית עד היום הייתה מהירה, אבל נכון לומר שהיא איבדה קיטור - במיוחד ככל שהמגפה מחמירה. סביר להניח שאנחנו נכנסים לשלב מאתגר של הריבאונד, שם הצמיחה עשויה להאט. שני הרבעונים הבאים עשויים להראות התאוששות כלכלית מקרטעת ולא מתחזקת. התוצאה, כנראה תהיה, היא שהביקוש ירד והנזילות תעלה בשוק ההון כדי לעודד זינוק בפעילות הכלכלית ברגע שהסיכון למגיפה יתפוגג, מה שכנאה יקר כבר באביב הקרוב. אם הממשלה תצליח להעביר גירוי כספי בינתיים, והחיסון יתגלה כיעיל ומופץ ביעילות, 2021 עשויה להיות שנה גדולה לכלכלה. תתכוננו.